אגס קיפר הוא זן היברידי מארצות הברית. שייך לפירות מהקטגוריה של תקופת הבשלת הסתיו. המיתוס אומר כי הזן נברח במקרה בשנת 1864 מזרע של אגס סיני, שהאבקה באבקה. מחבר הזן הוא הגנן המפורסם פיטר קיפר. הזן לא מאבד פופולריות גם לאחר 150 שנה, מה שמוכיח את אמינותו.
מאפייני אגסי קיפר
מאפייני הזן
מגוון מבוקש בגלל יתרונותיו הרבים:
- יש תשואה גבוהה;
- יש בגרות מוקדמת;
- עמיד בפני מחלות.
החסרונות כוללים:
- קששות חורפית ירודה;
- טעם פירות מהדרגה השנייה;
- חיי מדף נמוכים.
הוא נמצא בשימוש נרחב באזור צפון הקווקז ובאוקראינה. בשל העובדה כי הזן עמיד מאוד למחלות, הוא משמש לגידול זנים חדשים. להאבקה טובה יותר, מומלץ לשתול שתיל נוסף זן אחר ליד עץ פרי כזה.
תיאור העץ
לפי סוג תא המטען, שמגיע לגובה ממוצע, הזן מסווג כצמיחה מהירה. לכתר צורה של פירמידה. גזע העץ אפור, מכוסה סדקים קלים. הענפים הם בצבע אספלט רטוב ונמצאים בזוויות חדות לתא המטען (26-31 מעלות). הוא פורח בתחילת האביב, יש צורך במאביקים לשמירה על החיים. מתחיל לשאת פרי בשלוש עד ארבע שנים. הגובה הרגיל הוא 3-4 מ '.
העלים הם שומניים, עם קצה מחודד, צבע ירוק עשיר עם פטיולה קצרה. בסתיו הם רוכשים צבע ארגמן, שללא ספק מקשט את הגן. הלוח חלק, עבה ומעוות כלפי מעלה.
תיאור הפירות
לרוב, הפירות הם בגודל בינוני, אך ישנם יוצאים מן הכלל בצורת דגימות גדולות המגיעים ל -400 גרם. הפירות דומים יותר לתפוחים. הם קשורים בכמה חלקים לכל תפרחת ודבקים היטב בעץ. גודל הפירות הממוצע נע בין 150-200 גר '. טוב הובלה. הצורה דומה לחבושים ותפוחים.
לאגס עור יבש, צפוף ומחוספס. הפרי שהיה בצד שטוף השמש מכוסה בנקודות ארגמן. הגבעול אינו ארוך, מעובה משני הצדדים.
בחירת שתיל
בחירת השתיל היא צעד מכריע ביותר: עמידות עתידית למחלות ופוריות עשויה להיות תלויה בכך. על מנת לבחור שתיל עליכם לבצע כמה כללים:
- כדאי לבחור שתיל לא מסועף עד גיל שנה, בגובהו פחות מ -130 ס"מ עם גדר תא מטען של ~ 9 מ"מ;
- שתיל מסועף בן שנה צריך להיות 50 - 65 ס"מ, בקוטר תא המטען של כ -10 - 12 מ"מ, ואורך ענף של כ 75 מ"מ;
- בגיל שנתיים, השתיל צריך לגדול עד 65 ס"מ וגובהו קוטר של ~ 15 מ"מ, ענפים ~ 175 מ"מ;
- עדיף לקנות שתילים ממוכרים מהימנים.
לאחר שתל שתיל בן שלוש, אסור לסמוך על 100% שיעור הישרדות.
לְטַפֵּל
העץ זקוק לטיפול טוב
זן האגס קיפר זקוק לתחזוקה מדוקדקת, הכוללת:
- חבישה עליונה;
- מאלץ;
- רִוּוּי;
- גיזום ויצירת כתר.
ציות לכללי הטיפול מאפשר לך להשיג יבול נדיב ואיכותי.
חבישה עליונה
בסתיו, כל זני הפירות והפירות של הצמחים זקוקים ליותר מינרלים. בכל מרכז גן תוכלו לקנות מתחם מינרלים לגידולי פרי. באביב השתיל זקוק לדשני חנקן. הטובים ביותר הם אמוניום חנקתי ואוריאה.
אחת לחמש שנים אתה צריך להאכיל את העץ באשלגן, פוספטים וסיד. ניזונים עם דשני חנקן בכל שנה לפני הפריחה. בסוף הקיץ, אם תרצו, תוכלו להזין את העץ בתמיסה של זרחן ואשלגן, אך לא יותר מ- 150 מ”ל.
מאלץ
אם נטוע עץ על אדמה מדולדל, ללא ספק יעזור הדבקה, שתשמור על האדמה רכה, תעשיר אותה בחומרים שימושיים ותעזור להביס עשבים שוטים.
הניחו מרץ על אדמה חמה וקוצצים היטב לפני הנחתו. אם השכבה שרדה את החורף, הסר אותה כדי לחמם את האדמה. לרוב, קליפות עץ, נסורת, מחטים וחרוטים משמשים כתחת.
רִוּוּי
בדרך כלל השקיה מתרחשת 3 פעמים בעונה. עליכם לשים לב לתנאי מזג האוויר, במקרה של בצורת יתכן ויהיה צורך בכ 7 דליים של מים. בסוף הסתיו, חפרו חור קטן סביבו וממלאו אותו במים, כך שמערכת השורשים תסופק לחות. חזור על ההליך, רצוי שלוש פעמים.
כדי למנוע שהמים יישפכו, יש ליצור גבולות קטנים סביב החור. לפני השקיה, קח מעט אדמה וסחט אותה כדי לבדוק את המצב. אם הלחות גבוהה, צמצם את מספר הדליים ל -5.
אל תעשה את הטעות הנפוצה ביותר - להשקות ליד תא המטען. יש להשקות את העץ מתחת לכתר.
גיזום כתר
העץ זקוק לגיזום, יש צורך ליצור רב שכבתי עד 4 שנים. לשם כך עליכם לקצץ את המוליך. אתה צריך גם להסיר ולכופף את יורה הצדדי כדי למנוע עיבוי הכתר. ברית מילה רצויה לפני זרימת המוהל. מומלץ להסיר פירות נגועים או רקובים.
עדיף לא לגזום בקיץ ובחורף. תנאי מזג האוויר בעונות אלו לא יאפשרו לחתוך המסור לצאת החוצה, מה שיחלש משמעותית את הצמח.
בהתחלה, אתה צריך לנתק ענפים שבורים חולים. בתקופה הבאה יש צורך בגיזום על מנת להאריך את הפרי, לשם כך עליכם לגזור כמה מענפי השלד המיותרים. אתה צריך לשים לב לענפים חולים ולחתוך אותם ברגע שהם מופיעים.
נטיעת עצי פרי - אגס קיפר ותפוח טעים אדום
מזיקים ומחלות
בתיאור אגס קיפר מצוין חסינות טובה למחלות, אך אין זה אומר שהזן אינו זקוק לטיפול. מומלץ לטפל באגס בתערובת מלח, מכיוון שהצרעות אינן מאפשרות לפרי לשמור על החומרים המזינים, וכתוצאה מכך הפרי יירקב. חובה לעבד את הכתר עם פופפון כדי לא להתחיל תולעים. כדי להגן על הצמח מפני גלד ופגיעה באגסים, אתה צריך לקטוף באופן קבוע פירות פגומים מהענפים. חשוב לנקות עשבים שוטפים מקרקעית הגזע הקרובה בכדי להימנע מגידול עש הצועני.
סיכום
אגס קיפר הוא לא יומרני, וזה מה שגננים רבים אוהבים. יש צורך לפקח על מצב התרבות כדי להשיג את התשואה המרבית והטעימה. הפרי עוזר להגביר את החסינות, מסייע להילחם בהצטננות, יש לו השפעה אנטי דלקתית ומרגיע שיעולים. קומפוט אגס יעזור בהסרת רעלים מיותרים מהגוף. זכרו כי אין טעם לשתול עץ בחורף, הוא אינו סובל קור היטב.